בן עזרא ישי נ' אריה בע"מ - חברה לבטוח ואח'

החלטה

תיק זה היה קבוע לתחילת שמיעת הוכחות ביום 8.2.10.

בתחילת הדיון נמסרה לבית המשפט הודעה מטעם הנתבעים על חזרה מהחבות שהוגשה למזכירות בית המשפט ביום 7.2.10, אולם לא הובאה לידיעתי בטרם תחילת הדיון.

בהודעה שהוגשה, הודיעו הנתבעים כי הם חוזרים מהודאתם בחבות (שניתנה ביום 22.1.08), במובן זה שהתאונה אינה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק"). הנתבעים טענו, כי ההודאה בחבות ניתנה בהסתמך על המצב המשפטי ועל ההלכות שהיו ידועות אז ונוכח פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון ביום 22.6.09 ב - רע"א 9996/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' עיזבון המנוח כהן ניסים ז"ל ואח' הנסיבות בתיק זה אינן מהוות תאונת דרכים כהגדרתה בחוק.

נוכח ההודעה מטעם הנתבעים, נדונה טענת הנתבעים בטרם תחילת דיון ההוכחות ולמעשה דיון ההוכחות טרם החל.

במסגרת הטיעונים שבפניי, הרחיב ב"כ הנתבעים את טענותיו והבהיר שהוא מבקש את אישורו של בית המשפט לחזרה מהודאה בעובדה ואין מדובר בהודעה בלבד, כפי שנוסחה ההודעה בכתב.

הצדדים הפנו במסגרת טיעוניהם לפסיקות של הערכאות השונות.

במסגרת טענותיו טען ב"כ הנתבעים שמדובר בבקשה בתום לב ושהנתבעים הבחינו לראשונה בבעייתיות של ההודאה בחבות עת הכינו עצמם לקראת דיון ההוכחות. הנתבעים הפנו למסמכים מתוך חומר הראיות, הן לגבי הודעת התובע במל"ל לגבי נסיבות התאונה וכן להודעה שמסר הנתבע 1 בפני חוקר מחברת הביטוח ביום 14.2.05 לגבי נסיבות התאונה ולטענתם לאור הפרטים הנ"ל, כפי שעולה מהמסמכים, אזי אין מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק נוכח הפסיקה העדכנית.

כמו כן, טענו הנתבעים כי לא ייתכן שינתן פסק דין שאינו ממצה את השאלות השנויות במחלוקת אפילו מדובר בטעות של הנתבעים כאשר הודו בחבות.

ניתן להבין את התרעומת של התובע ואת טענותיו כנגד החזרה מהודאה בחבות של הנתבעים בשלב של תחילת ההוכחות. נכון גם, שהיה מקום להגשת תצהיר בתמיכה להודעה של הנתבעים שהייתה צריכה להיות מנוסחת מלכתחילה כבקשה לחזרה מהודאה בחבות. אין מדובר בטענה משפטית בלבד, אלא בטענה משפטית הנסמכת על נסיבות עובדתיות שיש מקום לברר אותן, ואשר אינן מצויות במלואן בפני בית המשפט, וזאת נוכח ההודאה בחבות מטעם הנתבעים שניתנה במסגרת ההליכים המקדמיים. עם זאת, נוכח טענת הנתבעים בדבר מועד גילוי הטעות והדחיפות בהגשת הבקשה, ובהתחשב בכך שהטענה המשפטית של הנתבעים מגובה במסמכים עובדתיים שהם חלק מחומר הראיות והוצגו בבית המשפט, יש מקום לקבלת הבקשה גם בהעדר תצהיר.

לאחר ששקלתי את מכלול הטענות ואת הפסיקה שהוצגה בפניי, אני סבור שיש לאפשר לנתבעים לחזור מהודאתם בחבות ולאפשר להם לטעון שנסיבות האירוע הנטען אינן בגדר תאונת דרכים על פי החוק.

אין צורך להכריע במחלוקת האם ההלכה שנקבעה בפסק דין עיזבון המנוח כהן ניסים ז"ל היא הלכה חדשה אם לאו, מאחר ולטעמי יש מקום לאפשר לנתבעים לחזור בהם מהודאתם וזאת נוכח טענתם שההודאה בחבות ניתנה בטעות. אף שהבקשה לחזרה מהודאה בחבות הוגשה בשלב מאוחר ביותר, ראוי שיינתן פסק דין שיתייחס למכלול טענות הצדדים וטענת הנתבעים בהקשר הגדרת האירוע כתאונה על פי החוק אינה טענה שניתן לקבוע לגביה בשלב זה שהיא חסרת יסוד.

לפיכך, אני מתיר לנתבעים לחזור מהודאתם בחבות בכל הנוגע לכך שהתאונה אינה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק. רשמתי לפניי שהנתבעים אינם כופרים בכיסוי הביטוחי, כלומר שהם מודים בקיומה של פוליסה תקפה ורישיון נהיגה תקף.

בהתנהלות הנתבעים גם אם בתום לב נפל פגם ויש בה לגרום להתארכות ההליכים והוצאות נוספות לתובע. לפיכך, הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות משפט בסך של 6,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום וללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

ככל שיתברר שהתנהלות הנתבעים גרמה נזק ראייתי לתובע יילקח נושא זה בחשבון בעת מתן פסק הדין.

נוכח הטענה הנוכחית של הנתבעים בדבר כפירה בחבות לגבי הגדרת האירוע כתאונת דרכים על פי החוק, יש לאפשר לתובע לשקול את המשך מהלכיו לרבות הגשת כתב תביעה מתוקן.

התובע יגיש כתב תביעה מתוקן, ככל שמעוניין בכך, עד ליום 1.4.10.

הנתבעים יגישו כתב הגנה לכתב התביעה המתוקן עד ליום 11.5.10.

ישיבת ההוכחות הקבועה למחר בטלה.

התיק נדחה לקדם משפט ליום 16.5.10 שעה 09:00.